כידוע, אנו יוצרים את מציאות חיינו.
המחשבות, המילים, האמונות והרגשות שלנו,
הן באופן מודע, ובמיוחד בתת המודע,
משפיעים ומזמנים לנו את המציאות אותה אנו חיים.
לכן אנו גם יכולים להשפיע באופן מודע,
לבחור וליצור את המציאות אותה אנו רוצים.

ראשית, כדאי שאזכיר כאן שוב
את ההשפעה של המילים והמחשבות שלנו על החיים אותם אנו חיים.
לכן – באופן מודע, כדאי לנו לשים לב למילים אותם אנו בוחרים
וכמובן למחשבות (לבחור ולהחליף באופן מודע מחשבות שליליות במחשבות חיוביות).

שנית, חשוב להבין שתת המודע שלנו
משפיע גם הוא באופן משמעותי על החוויות, הרגשות והמציאות שלנו.
לכן, כשאנחנו רוצים להגשים באופן יזום חלום, רצון, או שאיפה שיש לנו,
– כלומר כשאנחנו רוצים להפוך אותם מחלום למציאות קיימת-
אם נעשה את תהליך ההגשמה כשאנחנו מחוברים לתת המודע שלנו,
הסיכויים שמה שרצינו ייתגשם במציאות הם גבוהים במיוחד !!

המדיטציה הבאה תחבר אתכם לגלי התטא במוח,
זה התדר שהמוח נמצא בו כשאנחנו קרובים לשינה או בשלב הראשון של החלימה שלנו,
וכשאנחנו נמצאים בתדר הזה – תת המודע שלנו נגיש ופעיל.
במצב הזה, אנחנו יכולים להשפיע בצורה משמעותית על תת המודע שלנו.

המדיטציה מונחית על פי שיטת תטא הילינג,
שיטה אנרגטית שמאפשרת לנו להתחבר באופן מודע לגלי התטא במוח,
ולהשפיע על תת המודע שלנו, על ידי החלפת אמונות ודפוסים מגבילים,
באמונות שיקדמו אותנו בחיים, וכך ליצור מציאות שונה וטובה בחיינו.

 

אז, ניגש לתהליך- מה מומלץ לעשות לפני המדיטציה?

1. כדי להגשים משהו במציאות, במיוחד אם זה בתהליך יזום כמו דרך מדיטציה-
חשוב קודם כל שנדע מה אנחנו רוצים להגשים!
מומלץ לקחת דף ועט ולרשום בצורה מפורטת מה אנחנו רוצים להגשים בחיינו.

2. מומלץ לשבת במקום שקט בו תוכלו להירגע, לעצום עיניים, ולהתבונן פנימה,
לראות מה אתם באמת רוצים.

3. חשוב לרשום את מה שאנחנו רוצים בלשון הווה, לדוגמא:
    "יש לי מקום עבודה נפלא… אני מרוויחה … אני בריאה ומאושרת, אני גרה ב….." וכו'

4. חשוב גם לחשוב – ולרשום על הדף- מה תרגישו כשיהיה לכם את מה שאתם רוצים,
כלומר מה ייצא לכם מזה שיהיה לכם את כל מה שאתם רוצים.
(לדוגמא: ארגיש בטוחה ומוגנת, אעריך את עצמי, ארגיש אהבה בחיים, אהיה רגוע ושלווה וכו…)

5. לפני שתיגשו למדיטציה, תיקראו שוב את מה שכתבתם ותניחו בצד.

ועכשיו ניגש למדיטציה… שבו במקום שקט וצאו לדרך:

 

בהצלחה ובאהבה,
אירית

נ.ב,
למידע נוסף על טיפול והכוונה לפי שיטת תטא הילינג – ליחצו כאן!

כולנו רוצים אהבה בחיינו,
אנו רוצים לחוות אהבה, לקבל אהבה,
בפשטות, בקלות, בצורה זורמת וקלה.
אבל לעיתים אנחנו נתקלים במחסומים או בעיכובים בדרך אליה,
או בהתממשות שלה בחיינו.

האהבה היא האנרגיה הגבוהה והעוצמתית ביותר הקיימת ביקום.
לאהבה יש כח לרפא- פיזית, ריגשית ומחשבתית,
יש לה עוצמה שמחברת ומקרבת בין אנשים,
יש לה יכולת למוסס מחסומים וגבולות,
להסיר פחדים וחששות,
ופשוט, לשנות מציאות – בפשטות ובקלות,
והכל- מעצם הנוכחות שלה.

אנחנו יכולים לשנות מציאות שלמה
של מערכות יחסים, של דרך חיים,
של חיבור לעצמנו, של תחושה וחוויה יומיומית של שפע,
על ידי ההתחברות לאהבה שכבר קיימת בנו ונוכחת בכל דבר ביקום.

המדיטציה הבאה היא מדיטציה למגנוט אהבה,
שתסייע לכם להזרים ולהעצים את האהבה
ביניכם ובין אנשים אחרים בחייכם,
היא תסייע לכם להתחבר למקור עוצמתי של אהבה
שקיים בכם – להתחבר ללב, ולהפוך אותו למגנט עוצמתי של אהבה בחייכם!

 

באהבה,
אירית

 

כולנו שמענו פעמים רבות את המונח "מחשבה יוצרת מציאות".
כאמור, למחשבות יש שדה אנרגטי משלהן שמושך ומביא לתוך חיינו
את האנרגיה הזאת בחזרה (לפי חוק היקום האנרגטי של "דומה מושך דומה"),
בצורה של הגשמה פיזית, ריגשית או מנטלית בחיינו.
כלומר מחשבות חיוביות יימשכו לחיינו סיטואציות חיוביות, אנשים חיוביים,
אנרגיה חיובית, מחשבות חיובית נוספות ואנרגיה חומרית חיובית (יותר שפע כסף ושפע ריגשי חיובי).
וההיפך הוא הנכון לגבי מחשבות שליליות.

הכוונה כאן היא למחשבות המודעות שלנו, אלו שאנחנו "שומעים" בתוך הראש,
ולמחשבות הלא מודעות שלנו, שיושבות בתת המודע
ומפעילות אותנו מבלי שנזהה אותן או שנהיה מודעים לכך.

לפיכך כשאנחנו רוצים ליצור מציאות חיובית בחיינו,
אומרים לנו להתמקד במחשבות חיוביות, ולדמיין את המציאות שאנחנו רוצים ליצור.

מה שפחות ידוע הוא שללב שלנו, יש עוצמה אנרגטית גדולה עוד יותר (פי 40-60)
מהעוצמה האנרגטית של המוח שלנו.
הלב יוצר שדה חשמלי (אלקטרומגנטי) סביב הגוף שלנו,
והשדה הזה מושפע מהרגשות שלנו:
כשאנחנו מרגישים רגשות שליליים (כמו תיסכול וכעס), השדה שסביבנו נחלש ונעשה לא-עיקבי,
כשאנחנו מרגישים רגשות חיוביים שמקושרים ללב, כגון: אהבה, הערכה, חמלה, שמחה,
השדה שסביבנו מתחזק ונעשה ממוקד ואחיד.

ובדיוק כמו במקרה של האנרגיה של המחשבות –
גם האנרגיה של הרגשות מוחזרת אלינו ומשפיעה על יצירת המציאות שלנו בעוצמה רבה.

לכן הסוד ביצירת מציאות רצויה ובמציאות חיובית בחיינו,
הוא בשני הדברים יחד: מחשבה חיובית ורגשות/כוונות חיוביים.

יותר מכך, הסוד האמיתי הוא, שכאנחנו רוצים להגשים משהו ספציפי בחיינו,
רצוי שנתמקד לא רק בלדמיין ולראות איך הדבר הזה מגיע ומתגשם בחיינו,
אלא גם נתמקד ברגשות החיוביים שהוא ייצור בחיינו,
וננסה להרגיש ולהעצים את הרגשות האלו (עוד לפני שהדבר התממש בצורה הפיזית בחיינו).

כשאנחנו ממקדים בצורה קבועה את הרגשות ואת הכוונות שלנו,
(והדגש כאן הוא על שמירה על רצף ועל מיקוד קבוע)
בדיוק בדומה למיקוד מחשבות חיוביות,
יש לנו עוצמה גדולה יותר להגשים את המציאות הרצויה לנו!

הדבר נכון גם בחיי היומיום שלנו, בשיגרה ובהתנהלות היומיומית.
שימו את הכוונות והתמקדו במחשבות החיוביות,
ובעשיית דברים שגורמים לכם תחושה חיובית
(דברים שגורמים לכם כיף, הנאה, רגיעה, שמחה, הערכה עצמית וכד')
ותעצימו את המציאות החיובית בחייכם!

באהבה,
אירית

 

אנו מנהלים את חיינו על פי דפוסים רבים ואמונות שאנו יורשים מילדות,
מהורינו, מהמשפחה ומהסביבה בה אנו גדלים.
אנו מגיבים, פועלים, מתנהלים, מרגישים וחושבים, במודע ושלא-במודע,
מתוך חוויות שספגנו בילדות, מילים ששמענו, ריחות, תמונות וזיכרונות.
ובאותה מידה אנו משפיעים הלאה על הילדים שלנו ועל המשפחה שאנו יצרנו!

לכבוד יום המשפחה החלטתי להביא כאן כמה כלים וטיפים שבעזרתם
ניתן להגדיל את תחושת הביטחון, התמיכה, הערך העצמי והחשיבה החיובית אצל ילדינו.

 1.  תקשורת פתוחה- סביבה תומכת:
כולנו זקוקים לסביבה תומכת כדי להתקדם בחיים, ליזום, לצמוח, להצליח, להגשים את עצמנו ולחוות  את החיים ממקום של עוצמה וביטחון. הדבר נכון בכל גיל. לכן מומלץ לפתח הרגל של שיתוף ושיחה עם הילדים שלנו מגיל צעיר. כדאי שנשים לב במיוחד שאנו קשובים ומאפשרים את השיתוף מצד הילדים. כך ניצור יחסי אמון וקירבה ונישמור על תקשורת פתוחה שתאפשר לילד לפנות אלינו בכל זמן ובמיוחד בתקופות ובמקרים בהם הוא מתמודד עם אתגרים או חש קושי ומצוקה.

2.  אופטימיות ככלי לבניית ערך עצמי בריא:
דרך פשוטה לבנות אופטימיות אצל ילדים היא ללמד אותם מגיל צעיר להבחין בדברים הטובים. צאו איתם לטיול קצר ובקשו מהם לציין כל דבר שהם רואים שגורם להם לחייך. התרגיל הפשוט הזה מלמד את כל המשפחה, הורים וילדים, להבחין ולשתף את ה"דברים הטובים" שמקיפים אותנו ביומיום, ועוזר לבנות תחושת אופטימיות ואושר.

3.  בניית ערך עצמי ותחושת מטרה:
בקשו מכל אחד מבני המשפחה שיכין "רשימת יכולות"- רשימה של כל הדברים שהוא/היא טובים בהם. זה יכול להיות כל דבר, כמו מתמטיקה, בישול, היכולת לספר סיפור טוב, כישרון בספורט, ציור, עזרה לאחרים ועוד. לאחר מכן נבקש מכולם לעשות רשימה נוספת של כל הדברים שהם היו רוצים לעשות טוב יותר. ואז ניצור תוכנית שתעזור לכל אחד מבני המשפחה לפתח את הכישורים שדרושים להם כדי להשיג את מה שהם רוצים.
התרגיל הזה מאפשר לכולם להכיר בחוזקות שלהם ולחזק את הערך העצמי ומצד שני מלמד את הילדים להציב מטרות בחיים.

4.  העוצמה שבנתינה:
דרך טובה להנחיל  לילדים את המשמעות והעוצמה שבנתינה היא לעשות איתם פעילות התנדבותית משותפת בקהילה. כשאנו נותנים לילד הזדמנות לעזור למישהו, הוא לומד שעזרה לזולת גורמת לנו להרגיש טוב באופן שונה ממה שהוא הכיר עד היום. בנוסף, פעילות התנדבותית תאפשר לילד לראות את עצמו כאדם בעל יכולת אישית, על ידי כך שהוא מוקף באנשים אחרים שמעריכים אותו ורואים בו אדם מיוחד.

5.  הכרת תודה- תודעת שפע:
כשאנו מכירים ומודים באופן מודע על הדברים החיוביים שקורים לנו או שקיימים בחיינו, אנו חיים באנרגיה ובתודעה של שפע. כשאנו יוצרים הרגל של הכרת תודה, אנו רגילים לראות את כל ה"יש" בחיינו והאנרגיה הזאת מושכת אליה עוד ועוד דברים חיובים ושפע לחיינו.
איך נוכל להקנות לילדינו תודעת שפע מגיל צעיר? – להלן תרגיל פשוט וכיפי:
ניקח צינצנת גדולה ושקופה ונשים עליה מדבקה גדולה שעליה נכתוב : "תודה", או "תודה על כל היש", "תודה על הדברים הטובים"  וכד'. בכל ערב נשחק משחק קצר: נשאל את הילדים איזה דבר טוב קרה להם היום? על מה הם מודים? נכתוב זאת על הפתק, נקפל, ונשים בצנצנת.
מיום ליום הצינצנת תתמלא ותמחיש לילדים (ולנו) באופן ויזואלי כמה טוב יש לנו בחיים, היא תמחיש את ה"יש" שבחייהם!

יום המשפחה הוא הזדמנות להכיר בערך ובמשמעות הרבה של המשפחה ובהשפעתה על חיינו.
הזדמנות להעצים את הקשר, החיבור ותחושת השייכות במשפחה,
להודות על המשפחה שלנו, לאהוב ולתת אהבה – ולזכור שכל יום בעצם הוא יום המשפחה.

אהבתם את הטיפים? אשמח לתגובתכם כאן למטה!

יום משפחה שמח ואוהב,
אירית

 

"אני בספק שאצליח" ,"אני בספק שזה יצליח",
"אני מלא/ה בספקות לגבי….",
"הייתי עושה/אני רוצה לעשות- את זה אבל יש לי ספקות…"
האם המשפטים והתחושות האלו מוכרים לך?
כמה פעמים קרה לך שרצית לעשות צעד מסויים והרגשת שמשהו עוצר אותך?
שהלב מתמלא בחששות או הראש מלא במחשבות סותרות?

ואז אנחנו פשוט מהססים ולא עושים… ולמעשה, אנחנו תקועים…

הספקות הם מצבים שכיחים מאוד שבמקרים רבים קיימים אצלנו
דוקא כשאנחנו רוצים לעשות צעד קדימה או כשיש לנו מחשבות ורעיונות יצירתיים.
הם אלו שגורמים לנו להתכחש, להתנגד ולהתעלם דוקא מהמחשבות שיכולות לקדם אותנו,
המחשבות שמובילות אותנו לעשייה ולפעולות שמאוד חיוניות
לצמיחה, להתפתחות, להתקדמות ולהצלחה שלנו.

הספקות הם מנגנון שלכאורה בא להגן עלינו
ולהשאיר אותנו במקום "הבטוח" והמוכר לנו, באזור הנוחות שלנו.
אבל למעשה, כשאנחנו נשארים במקום הזה אנחנו בעצם צועדים אחורנית
(כי המקום הזה משאיר אותנו מאחור ביחס לחיים וביחס לעצמנו).

מה בעצם גורם לספקות האלו?
קיימים שני מצבים עיקריים שמעוררים אצלנו את הספקות,
שאר המצבים הם בעצם נגררות או השלכות שלהם.
גורם ראשון שיוצר ספקות הוא חוסר הערכה עצמית.
מצב זה יכול לגרום גם לחוסר ביטחון עצמי, ביקורת עצמית, ביטול עצמי והשוואה לאחרים, פחדים ועוד.
כל הרגשות האלו יוצרים ספקות ביכולות שלנו לפעול, לעשות, להשיג או להצליח.

ספקות יכולים גם לנבוע מפחדים.
פחד מהלא-נודע, פחד מכישלון, פחד שלא נעמוד בציפיות (שלנו מעצמנו ושל אחרים מאיתנו),
פחד להתאכזב, פחד משינוי ועוד.
וכידוע, פחדים הם גורם משתק וחוסם שעוצר אותנו מלפעול.
(במאמר מוסגר כדאי לציין שעלול להיווצר כאן מעגל קסמים מתרחב:
פחדים עלולים ליצור ספקות והספקות עלולים ליצור פחדים נוספים.
לכן כדאי לפרוץ את המעגל הזה כמה שיותר מהר!).

מה נוכל לעשות כדי למנוע ספקות או כדי להתמודד איתם?
1. כשמתעורר אצלנו ספק, כדאי שבאופן מודע נחשוב על משהו נגדי שסותר את הספק.
לדוגמא: אם עלתה בי מחשבה יצירתית או רצון לעשות משהו ופתאום עולה בי ספק שעוצר אותי,
אחשוב על סיבה אחת לפחות למה כן כדאי לי לעשות את אותו צעד ולמה אני כן מסוגלת לזה.
אני ממליצה לשבת ולכתוב את כל ספקות שעולים לי בקשר לאותו צעד או אותה פעולה שאני רוצה לעשות.
ולאחר מכן לכתוב לכל ספק סיבה אחת לפחות
למה אני כן יכולה או מסוגלת לעשות את זה, ולמה כדאי לי לעשות את זה.

2. מאחר שהספק הוא מנגנון הגנה, שבא לשרת אותנו, "לטובתנו",
אני גם ממליצה לדבר עם הספק, ולומר לו:
"אוקיי, אני יודעת שאתה לטובתי ואני מודה לך, אבל אני מסתדרת עם הנושא הזה ורוצה שתלך לשבת בצד".
בצורה הזאת אנחנו מדברים באופן מודע עם תת המודע שלנו!

3. כשעולים בנו ספקות, אנחנו צריכים חיזוק.
לכן כדאי שנוודא שאנחנו יוצרים לעצמנו סביבה שתומכת בנו.
"סביבה" יכולה להיות אפילו אדם אחד שתומך בנו ושאליו נוכל לפנות לצורך חיזוק.
אדם זה יכול להיות אדם או חבר קרוב או איש מקצוע (כמו מטפל, יועץ, או מאמן אישי)
שילווה אותנו באופן מקצועי בתהליך שאנו עושים או לכיוון המטרה אותה החלטנו להשיג.
חשוב להבין כי עצם הידיעה שאנחנו לא לבד,
מהווה גורם תומך שמחזק את הביטחון שלנו לצעוד קדימה.

4. חיזוק ההערכה העצמית שלנו – אני ממליצה לעשות את התרגיל הבא. לצורך כך יש ללחוץ כאן.

כשאנו נותנים לספקות לעצור אותנו, אנחנו בוודאות נכשלים
(כי אי-עשייה למעשה נותנת אפס תוצאות).
אבל כשאנחנו צועדים קדימה למרות הספק, יש לנו סיכוי גדול בהרבה יותר להצליח.
אם נדע להחליף את ספקות באמונה- אנחנו בדרך הנכונה!!

אז קדימה, לא ניתן לספקות לעצור אותנו!
אשמח לשמוע ממך איך התרגיל סיייע לך.

באהבה,
אירית

 

ערב יום הכיפורים, בחרתי לפתוח את היום בטבילה בים.
הבטתי בים ובגלים ששוטפים את החוף,
וחשבתי כמה שהמראה הזה מתחבר למקום של הסליחה.
המים שוטפים, מנקים ולא זוכרים,
יש כאן זרימה בלתי פוסקת, התחדשות ושיחרור.
אם רק היינו בוחרים, כמו הגלים, לשטוף את הכל,
להמשיך לזרום ולנוע בתנועה תמידית, בקלות ובפשטות.

 

כי כשאנחנו סולחים אנחנו חופשיים.
אנחנו מסירים ומשחררים כבלים
של רגשות קשים,
של מחשבות שליליות,
של זיכרונות,
שמעכבים את המחשבה, היצירתיות וההשראה,
שכובלים את ידינו מלעשות ולהתקדם,
שמשאירים אותנו בעבר ומונעים אותנו מלצעוד אל העתיד.

 

כשאנחנו סולחים אנו פותחים את הלב,
אל עצמנו וכלפי אחרים.
אנחנו מאפשרים, נותנים ומקבלים.
מאפשרים לטוב להיכנס אל חיינו,
נותנים הזדמנות, חמלה ואהבה,
מושיטים יד לשלום,
נותנים מקום.
וכשאנו נותנים אנו גם מקבלים ופתוחים לקבל.

 

בסליחה יש חופש ויש עוצמה,
וכשאנחנו סולחים לעצמנו קל לנו יותר לבקש סליחה ולסלוח לאחרים,
אנחנו מרגישים ראויים.

אני מזמינה אותך להתחבר לעוצמה ולהרגשה הזאת,
ליכולת לסלוח, לנוע ולצעוד קדימה!

 

 

בברכת גמר חתימה טובה,
אירית

 

כשאומרים לנו להרפות ולשחרר, למה הכוונה?

באחד הסשנים הטיפוליים שהעברתי עלה הנושא של שיחרור אחיזה.
הנושא עלה בהקשר לרגשות קשים שהרגיש המטופל לגבי סיטואציה מסויימת שהוא גרר איתו מהעבר הרחוק.
האחיזה במקום הזה ובזיכרון רק החמירה את הרגשות שלו במשך השנים
והביאה אותו עד כדי מצב של חולי גופני,
עקב חוסר הנכונות לשחרר את הזיכרון ואת האשמה, לסלוח ולהתקדם בחייו.

ביקשתי לתת לו דימוי להסבר הגבוה של "לשחרר", וקיבלתי את הדימוי הבא:
כשמותחים קפיץ הוא אוגר בתוכו אנרגיה, וכשמרפים (משחררים) את הקפיץ,
האנרגיה ששמורה בו משתחררת ומשליכה אותו למרחק
(להמחשה: כשמותחים קפיץ בצעצוע של ילדים ומשחררים את הקפיץ- האנרגיה משתחררת והצעצוע מתחיל לנוע).

כלומר, כשאנחנו אוחזים בכל כוחנו
בסיטואציה, אדם, זיכרון או רצון שלנו – האנרגיה נשארת אגורה אצלנו.
אנחנו תקועים עם הזיכרון והרגשות שהוא מעלה,
עם מערכות יחסים שאינן מובילות למקומות טובים,
עם החלומות שלנו ועוד.
אנחנו נותרים תקועים במקום, ולפעמים אף חמור מזה, אנחנו נשאבים למטה.

לעומת זאת, כשאנחנו מוכנים לשחרר אחיזה בעבר – אנחנו נותנים מקום להווה ולעתיד להתפתח,
כשאנחנו משחררים אחיזה באדם כלשהו- אנחנו מאפשרים למערכת היחסים להתפתח
(או להיפתר לגמרי ובמקומה תגיע מערכת יחסים טובה יותר עבורנו),
כשאנחנו רוצים להגשים חלום או חזון- כדי שהוא יתגשם בזמן הנכון ובצורה הטובה ביותר עבורנו,
רצוי שנשחרר אחיזה במחשבה ובהתעסקות שמשאירה את החלום או החזון אצלנו.
כשנפסיק לבדוק כל הזמן האם הוא מתגשם או לא, אנחנו נאפשר ליקום לסייע לנו אנרגטית בהגשמה,
ונאפשר לעצמנו לפעול ממקום חופשי וליצור את החזון.

כלומר שיחרור של אחיזה בדבר – יוצר אצלנו חופש:
חופש מרגשות קשים – ליצירת ריפוי,
חופש לסלוח לעצמנו ולאחרים- ולהתקדם הלאה,
חופש לצמוח- להיות בפוטנציאל הגבוה והמלא שלנו ולהגשים את הפוטנציאל המלא של החיים.

חישבו מה אתם מוכנים לשחרר כבר עכשיו מחייכם, או ממה אתם מוכנים להרפות?
מהו הדבר או הדברים הטובים שייקרו לדעתכם אם תשחררו ותרפו אחיזה?
ועכשיו – עשו זאת ממקום של ראיית התועלת הטובה שבדבר, ואם תוכלו- ממקום של תחושת חופש.

מוזמנים לשתף אותי בתוצאות.

 

 

באהבה,
אירית

אנחנו חיים במסלול מטורף, במירוץ  מהבית לעבודה, ממשימה למשימה, מדבר לדבר,
רצים אחרי הזנב של עצמנו בלי הפסקה.
רבים מאיתנו מרגישים בילבול ותיסכול, אבודים בתוך הטירוף.
אנחנו רצים ולא רואים מה אנחנו באמת רוצים,
אלא רק את מה שאנחנו –חושבים– שאנחנו רוצים.

הגיע הזמן לקחת נשימה ולעצור!

ברגע שנתחיל להסתכל על הדרך, נמצא אותה.
לכן נתחיל להתבונן לפנינו וגם בתוכנו,
נתחיל לטייל בשביל של החיים – ואז נהנה.
כי מרוב ריצות להספיק, אנחנו מפספסים את מה שאנחנו משיגים, את מה שכבר יש לנו.

אז מה עושים?
עוצרים, לוקחים נשימה, נרגעים ומתבוננים (פנימה, וגם קדימה על הדרך):
מה כבר יש לנו? ומה אנחנו באמת רוצים?
מבקשים, ואז עושים.

להלן טכניקה פשוטה שאני ממליצה לאמץ כדי להרגע.
מומלץ מאוד להתחיל פעם ביום במשך שבוע, חמש דקות בכל פעם,
ואז לעבור לתרגל באופן יומיומי, בוקר וערב:
כהכנה לקראת היום – להתחיל את היום רגועים פיזית ומחשבתית,
ולניקוי העומס בסוף היום- לערב רגוע ולשנת לילה שלווה.
מומלץ גם למצבים שאנחנו מרגישים עומס, מחשבתי או רגשי.

כל שנדרש מאיתנו זה 5 דקות בשקט עם עצמנו.
כשמתורגלים, כדאי להאריך את זמן התירגול – והרווח כולו שלנו.

נשב במקום שקט ונוח, ניקח נשימה עמוקה, נעצום את העיניים ונרפה את הגוף.
נתרכז בנשימה שלנו, נשים לב לקצב של הנשימה.
אין צורך לנשום באופן מיוחד, אלא רק לשים לב לאופן שבו אנו נושמים.
אנחנו נגלה שלאחר כמה דקות הנשימה שלנו נעשית איטית, והגוף שלנו נעשה רגוע יותר.
מה שעוזר להתרכז בנשימות ולא לחשוב זה לספור:
1- שאיפה, 2- נשיפה, 3- שאיפה, 4- נשיפה וכן הלאה עד 10. ואז מתחילים שוב לספור מ-1.
לאחר כמה סבבים של ספירה, המחשבות שלנו יתחילו לנדוד באופן טבעי,
לרשימת קניות שלנו, לתוכניות שיש לנו למשך היום ועוד.
בכל פעם שזה קורה- נתחיל לספור שוב מ-1. שכן, המטרה בתרגיל הזה היא לנקות את הראש מהמחשבות,
וטכניקת הספירה וההתרכזות בנשימה עוזרת לנו.
זה הכל- פשוט וקל, רק לעשות.

מה שיפה בטכניקה הזאת היא שההשפעה שלה על הגוף והנפש מצטברת.
ככל שנכניס אותה לשיגרה שלנו ונתרגל באופן קבוע,
כשיגיעו מצבים של לחץ ועומס נגלה שאנחנו מתמודדים איתם באופן טבעי בצורה הרבה יותר רגועה.
בנוסף, חשוב שנהיה מודעים לכך שלחץ ועומס יומיומי עלולים לפגוע בנו ברמה הרגשית, הנפשית , המנטלית
ולרוב גם ברמה הפיזית. מחלות רבות בחיינו קשורות למתח וללחץ נפשי
(כולל השפעה על איכות השינה שלנו, משקל הגוף שלנו, מראה העור והשיער ועוד).
לפיכך, בנוסף לאמור לעיל, תירגול יומיומי של הרפיה מעניק לנו גם איכות חיים ובריאות טובים יותר!

אשמח לשמוע מכם – איך אתם מיישמים את התרגיל ומה השפעתו על חייכם.

באהבה,
אירית

פגשתי היום מישהי שהעיסוק שלה הוא אירגון טיולים וקבוצות לחו"ל.
לדבריה, הייעוד שלה הוא להפוך את הטיול הזה לחו"ל לחוויה בלתי נשכחת עבור
המטיילים, משהו של פעם בחיים.

היא סיפרה לי שלפני כל טיול שהיא מארגנת לחו"ל היא ממש חולמת את הטיול:
היא מדמיינת את המסלול, את המראות, את המקומות אליהם היא תיקח את המטיילים,
היא מרגישה ומריחה את הריחות ואת המקומות, את החוויות ואת הנופים.

סיפרתי לה שאני עוזרת לאנשים לחוות ולטייל את החיים שלהם.
ליצור את המסע שלהם כפי שהם מדמיינים אותו ורוצים אותו.
לצאת מהמקום הנוכחי של הקושי או האתגר ולהעיז לחלום וליצור מציאות אחרת בחייהם,
ליצור "חלום" שהוא בעצם מציאות טובה יותר של הגשמת הרצונות האמיתיים שלהם.

ה"חלומות" האלו לא חייבים להיות דברים בלתי מושגים, הם יכולים להיות
דברים פשוטים ובסיסיים כמו:
אהבה בחיים, מקום עבודה טוב ומתגמל, מערכות יחסים טובות, שפע ושגשוג בחיים,
לחיות מתוך קלות ושלווה פנימית, להיות יצירתיים, לחוות חופש ועוד

יש אנשים שקשה להם לחלום,
יש אנשים שמפחדים לחלום בגדול,
ויש כאלו שתקועים בחלום אחר:
לא שלהם, משהו שהם לא ממש רוצים, משהו קשה וזר…

הם לא מעיזים לחלום אחרת,
או לא מעיזים לחלום בכלל.

ולמה זה קורה?

כי ישנם זיכרונות, רגשות, פחדים או אמונות שחוסמים אותם
או שאומרים להם שקשה אחרת,
שאי אפשר לחלום בגדול, או שאי אפשר או קשה לצאת מהמציאות הנוכחית.

איך אפשר לצאת מהמקום הזה ובאמת להגשים "חלומות" גדולים כקטנים,
ולייצר את המציאות של חיינו?

אני משתמשת בכלים אנרגטיים שונים, עוקפי מחשבה (שעובדים עם תת המודע),
שעוזרים לנו לזהות ולנקות בקלות רבה
את הפחדים שלנו, את האמונות שחוסמות אותנו, את מה שמונע מאיתנו בחיים
להגשים את המטרות שלנו, לממש חלומות,
ולחיות מציאות שאנחנו באמת רוצים,
מציאות של שפע ובריאות פיזית, נפשית ורגשית.

בעזרת הכלים הללו, אנו גם מלמדים את תת המודע שלנו
אמונות שמשרתות אותנו ומקדמות אותנו בחיים.
כך אנו יוצרים פריצת דרך, ומגשימים את החיים שאנו רוצים.

 

אני מפנה אותך כאן לחוות תהליך מיוחד להגשמת מציאות רצויה,
ולמעשה – הגשמת כל חלום.
ממליצה לך לקרוא בעיון את ההנחיות ולפעול לפיהן,
ולאחר מכן לחוות את המדיטציה.
לתהליך ומדיטציה להגשמת מציאות רצויה – נא ללחוץ כאן!

 

באהבה,
אירית

אחת התופעות שאני נתקלת בהם ביומיום ובקליניקה שלי היא
ההישארות שלנו והיהצמדות שלנו לעבר. אנחנו חיים בצל העבר (תרתי  משמע).

כשאנחנו חיים את העבר שלנו, אנחנו מפספים את ההווה ולפיכך גם את העתיד.
העבר מכיל זיכרונות מארועים וחוויות הן טובים והן פחות טובים.
בדרך כלל החוויות החיוביות יצרו אצלנו "טעם של עוד" או מוטיבציה להמשיך בכיוון או בדרך הזו.
כלומר, אם קיבלנו משוב חיובי או תחושה חיובית מארוע כלשהו, אנחנו נרצה להרגיש זאת שוב.
לחוות שוב את החיזוקים שקיבלנו או את ההצלחה שלנו.

לעומת זאת זכרונות וחוויות שליליים או קשים, ייצרו אצלנו בדרך כלל מחסומים.
המחסומים יכולים להיות אמונות מגבילות, פחדים, דפוסי התנהגות מעכבים
או רגשות קשים (כמו פיספוס, אשמה, כעס ועוד), שחוסמים אותנו בהתנהלות היומיומית
ומעכבים אותנו מלהשיג דברים ומלהתנהל ממקום של ביטחון ואמונה בעצמנו.

לדוגמא: ייתכן שפרידה ממערכת יחסים שבה חווינו פגיעה מהצד השני,
תגרום לנו ליצור חומה רגשית, כך שנפחד להכנס לזוגיות חדשה שמא ניפגע שוב.
ייתכן שחוויה שבה הרגשנו שלא מקבלים אותנו (דחיה), תגרום לנו ליצור דרך התנהלות
שאנחנו מרצים כל הזמן את הסביבה כדי להיות נאהבים ומקובלים.

באחד הסשנים הטיפוליים שהיו לי לאחרונה עם קולגה, אשת עסקים,
היא  סיפרה לי שהיא חווה תחושה של חוסר מוטיבציה לנהל את העסק וליזום דברים,
שהיא מגיבה בעצבנות אל הילדים שלה, והיא לא מצליחה להבין מה הסיבה לכך.
מהשיחה שלנו התברר שהיא החליטה להעביר את העסק שלה לבית,
כדי להיות נוכחת יותר וזמינה יותר לילדים שלה. אבל למרות שהדבר נעשה מרצונה החופשי
ומתוך הבנה שסדרי העדיפות שלה הם קודם גידול הילדים,
ההשפעה על מצב הרוח והמוטיבציה שלה היתה קשה.
הסתבר שבילדותה הוא הרגישה תמיד מחסור בבית ושמעה הרבה את המילה "לא" ו"אין"
ולכן היא החליטה שהיא תעשה הכל כדי להתעשר. אבל עכשיו, כשהיא מנהלת את העסק מהבית,
היא מפחדת שמא חלום ההתעשרות שלה לא יקרה יותר.
שאלתי אותה מה חשוב לה יותר:
להיות עשירה עכשיו או לראות את הילדים שלה גדלים ולהיות נוכחת בזמן הזה איתם? 
בהתחלה היא אמרה לי שהיא מעדיפה להיות עשירה, אבל כשהיא הבינה שהילדים שלה יגדלו
עם אמא עצבנית בבית, היא שינתה את דעתה ואמרה לי שהיא מבינה שהשאיפה שלה לגדל משפחה
עם ילדים שגדלים בהרגשת ביטחון ובבית רגוע – גדולה יותר.
היא הבינה גם, שעצם העובדה שהיא חיה בפחד מהעבר, פחד להגיד לילדים שלה "לא"
שמא יחוו תחושת חוסר, פוגעת בה גם בהווה.
הפחד הזה חסם לה את המוטיבציה ליצור ולהתקדם בעסק.
הוא גם חסם אותה בגלל המחשבה הבלתי פוסקת שלה על מה יקרה בעתיד.
וזאת במקום להתמקד בהצלחות שלה בהווה ובתחושת הסיפוק על כך שהיא מצליחה
לשלב עסק עם גידול משפחה, גם אם היא לא תהיה עשירה מאוד בשנים הקרובות.

כשאנחנו חיים בצילו של העבר, מרגישים אשמה, פחד או פיספוס על משהו שקרה לנו,
אנחנו ממשיכים את העבר לתוך העתיד שלנו,
ולכן קיים סיכוי גדול שגם נשחזר שוב את העבר.
וכשאנחנו חיים רק במחשבה על מה שיקרה בעתיד, אנחנו למעשה מפספסים את ההווה.
כלומר אנחנו מפספסים את החיים עצמם, כי ההווה הוא זה שבונה את העתיד שלנו. 

לכן, אם נבין שכל רגע ורגע בהווה יוצר לנו את העתיד,
נבין שכדאי לנו להתמקד במה שמתרחש כאן ועכשיו.
אז נוכל גם לראות את ההישגים שקורים לנו כבר עכשיו,
ונלמד לראות את החוויות והניסים שקורים לנו כל יום.

כל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לחשוב על העתיד, או להחזיק מטרות וחזון עתידי.
נהפוך הוא, כדאי ומומלץ לנו לכוון למטרות ולהישגים, ולפעול.
אבל חשוב שנדע להתבונן ולזהות את מה שקורה לנו כבר עכשיו, את ההישגים שלנו – בהווה.
 

לשם כך, אני ממליצה שניצור לנו הרגל,
ובסוף כל יום נשב ונכתוב את הדברים הטובים שקרו לנו היום,
ואת מה שהגשמנו או הישגנו היום – ונודה עליהם !
בעצם זה שנודה עליהם אנחנו מכירים במה שקרה, בהישגים שלנו (גם אם הם קטנים מאוד)
ובמה שיש לנו כבר עכשיו.
חשוב שנזכור שכל הישג קטן מתחבר ויוצר בסופו של דבר הישג גדול,
שכל צעד וצעד בדרך שאנחנו עושים מתחברים לשביל שלם
וכל רגע ורגע בהווה יוצר את העתיד.

 

אשמח לשיתוף ממך מה קרה לך בעקבות התרגיל הזה.

 

באהבה,
אירית