בחג הפורים אנו נוהגים לתת משלוח מנות איש לרעהו.
חשבתי היום על משמעות המנהג הזה, מנהג שכולו בעצם נתינה.
איזה כוח יש לנתינה בחיינו?
כשאנו נותנים לאחרים, בין אם מדובר במשהו חומרי או ערכי, אנו בעצם נותנים לעצמנו.
אנו יוצרים תנועה וזרימה בחיינו, אנרגיה של חיים שמביאה שפע.
אחד מחוקי היקום אומר שכדי לקבל מהיקום יש צורך לתת,
והדרך שבה אנו נותנים היא הדרך שבה נקבל בחזרה.
ככל שהנתינה שלנו תהיה אמיתית, חופשית, עם כוונה מהלב
וללא צורך או כוונה לקבלת תמורה מראש, כך אנו נקבל בחזרה ובשפע מהיקום.
נתינה כזאת היא נתינה שמשפיעה על ההרגשה החיובית שלנו,
הרגשת סיפוק, הרגשה שיש לנו מה לתת, הרבה ובשפע.
ההרגשה הזאת מהדהדת אנרגיה שמחזירה לנו שפע.
איך נתינה יכולה לבוא לידי ביטוי?
בכל דרך שנוכל ונרצה לתת (ויש כאן חשיבות לכוונה ולרצון ולא מתוך הכרח).
הנתינה יכולה לבוא מכל משאב שיש לנו, ולאו דוקא כסף.
כמו: זמן, כישורים, יכולות, ידע, תמיכה, פירגון
("רק מילה טובה או שתיים, לא יותר מזה, מיד עושה לי טוב…"- זוכרים את השיר של יהודית רביץ ?).
יחד עם זאת, חשוב שיהיה בחיינו איזון בין נתינה לקבלה.
כשאנו נמצאים במצב של נתינת יתר,
אנו לא מאפשרים לעצמנו לקבל בחזרה מהיקום.
במצבים קיצוניים, נתינת יתר יכולה להביא לרגשות של קורבנות, תקיעות, חוסר ועוד.
לכן, חשוב שנהיה פתוחים גם לקבל בחזרה מאחרים.
כך נאפשר לאחרים לתת לנו ולהיות גם הם באנרגיה של נתינה,
ונאפשר לזרימה ולשפע להיכנס בקלות לחיינו.
אז כשאתם מכינים היום את משלוח המנות לפורים, חישבו:
איזה דברים בעלי משמעות אתם יכולים לתת לאחרים?
חישבו על מישהו שאתם רוצים לתת לו,
ואיזה דבר בעל משמעות אתם יכולים לתת לו.
חג פורים שמח,
באהבה,
אירית
כתיבת תגובה